התפתחות היסטורית של הביטוח הלאומי




הגישה הסוציאליסטית של דאגה לשלום אזרחי המדינה דרך הגנה על פרנסתם הביאה להקמת מנגנון ביטוח לאומי. המדינה הראשונה שהקימה את הביטוח הייתה גרמניה, שהחלה ליישם אותו בשנת 1883 בצורת ביטוח לעובדי התעשייה מפני מחלות. שנה לאחר מכן התבצעה הרחבה לתאונות עבודה, ומאוחר יותר הובטחה לעובדים פנסיה בגיל פרישה והגנה מפני מצבים של נכות. באותן שנים מושג זה לא היה קיים בעולם, ולכן אפשר לראות את ההרחבה שהתבצעה לאורך שנים ותוקנה בהתאם לצרכים ולהבנה מהו ביטוח לאומי.

אוסטריה הייתה המדינה השנייה שאימצה את רעיון המנגנון שפותח בגרמניה, ונתנה לעובדים השונים אפשרות להגן על עצמם בתקופת מחלה לא רק מבחינת שירותים רפואיים (שכבר ניתנו באותה תקופה), אלא גם דרך קצבה שאפשרה לחולים להתקיים גם בתקופה בה לא יכלו לעבוד ולהתפרנס.
בשנים שלאחר מכן אימצה צרפת את הביטוח הלאומי, כשבתחילת הדרך הוא יועד רק לעובדים במכרות, אך מאוחר יותר ניתן לכלל אזרחי המדינה. גם בבריטניה הונהג הביטוח, כאשר בתחילה המדינה פיצתה עובדים שנפגעו במסגרת עבודתם, ולאחר מכן הבטיחה הגנה כלכלית גם לקשישים ולאנשים נזקקים. מאוחר יותר, בשנת 1911, כיסה הביטוח הלאומי בבריטניה גם הגנה כלכלית במצבים של נכות ואבטלה.